בדיקת הזכאות להוצאת דרכון פולני – מה הם הקריטריונים העיקריים?
כאשר בוחנים את האפשרות להתחיל בתהליך קבלת אזרחות פולנית, חשוב להבין כי קיימים קריטריונים מהותיים שיש לעמוד בהם.
הקריטריון הראשון הוא שהאבות הפולנים (בדרך כלל סבים וסבתות) היגרו מפולין לאחר שנת 1920, שכן חוק האזרחות של המדינה הפולנית המודרנית נכנס לתוקפו באותה שנה.
רק אדם שהיה אזרח פולני בפועל יכול להעביר את אזרחותו לצאצאיו. נשאלת השאלה – מתי אדם נחשב לאזרח פולני?
החוק הפולני העניק את מעמד האזרחות באופן מלא בגיל 18. לכן, אם אותו קרוב משפחה היגר כקטין (מתחת לגיל 18), לא ניתן לבסס את הזכאות על שמו, ויש לבחון האם הוריו כלומר דור הסבים או הסבתות, היגרו כבגירים והיו בעלי אזרחות פולנית מוכרת – שכן הם אלו שיכולים להעביר את האזרחות לדור הבא.
כמו כן, העובדה שאותו אדם התאזרח במדינת ההגירה לפני שנת 1951, לא שוללת בהכרח את זכאותו – בתנאי שמתקיימים שני תנאים:
- הוא לא שירת בצבא של מדינת ההגירה.
- הוא נולד לאחר שנת 1900.
לעיתים שומעים את הטענה שאדם שהתאזרח לפני 1951 איבד את אזרחותו הפולנית – אך זו אינה קביעה מוחלטת, ותלויה בהתקיימות התנאים שלעיל.
באופן כללי, נהוג להתחיל את בחינת התיק באמצעות גבר פולני שעלה לישראל או היגר למדינה אחרת כשהיה מעל גיל 18.
במקרים מסוימים ניתן לבסס את האזרחות גם דרך אישה פולנייה, אך זאת רק אם היא נולדה לאחר ה-19 בינואר 1933.
סוגיה מהותית נוספת היא הצורך בהצגת מסמכים רשמיים המוכיחים את אזרחותו של אותו אב קדמון – נושא עליו נרחיב בפוסטים הבאים.
חשוב להדגיש כי כל הדברים המוזכרים כאן מהווים הנחיות כלליות בלבד, וכל מקרה ראוי להיבחן באופן אישי ומעמיק, בהתחשב בפרטי הסיפור המשפחתי ובנסיבות הייחודיות של כל אדם.
